ברק ביד אליהו: הוקרה לוויל ביינום

יום שלישי, 3 ביוני 2008 · מערכת צהבת

אוקטובר 2006, ומשחק מטורף מול אוניקאחה מלאגה נגמר 106:101 לטובת מכבי תל אביב. באמצע כל הטירוף הזה עמד שחקן שרוב הקהל רק התחיל ללמוד את שמו: וויל ביינום, שקלע 29 נקודות בערב שהפך אותו בן רגע לאהוב הקהל. ככה נראתה ההיכרות שלנו איתו, וככה בערך היא נשארה: מהירה, נועזת, בלתי צפויה.

במשך שתי עונות ביינום נתן למכבי משהו שקשה למצוא: פורץ שאי אפשר לעצור כשהוא מחליט ללכת לסל. בעונת 2006-07 הוא קלע 11.0 נקודות למשחק ב-21 הופעות, והעונה, 2007-08, הוסיף 10.6 נקודות ו-3.0 אסיסטים בממוצע ב-24 משחקים. בסך הכל: 486 נקודות ב-45 משחקי יורוליג בצהוב, וכמות רגעים שהיציע עוד יספר עליהם שנים.

הוא לא היה שחקן של ממוצעים, הוא היה שחקן של רגעים. הרגעים שבהם ההתקפה נתקעת והוא לוקח את הכדור ומייצר משהו יש מאין. הרגעים שבהם ההיכל כולו קם על הרגליים עוד לפני שהכדור עזב את היד שלו. כדורסל הוא גם בידור, וביינום הבין את זה בכל תא בגוף.

חודש אחרי סיום העונה האירופית, כשעוברים שוב על שתי העונות האלה, קשה שלא לחייך. וויל ביינום נתן לקהל של מכבי שנתיים של חשמל, ועל שנתיים כאלה אומרים תודה בקול רם.