שם: רומיין גואסגבה סאטו לבל עמדה: גארד/ פורווארד אזרחות: הרפובליקה של מרכז אפריקה גובה: 1.93מ' גיל: 27
מכבי תל אביב פתחה השנה שוק חדש ואחרי שנים בהן ראתה את יריבותיה מתחזקות במיטב התוצרת של ארגנטינה וברזיל, החתימה השנה בשעה טובה שלושה דרום אמריקאים ראשונים, שמניבים פירות נאים. בזמן שמכבי גילתה בשעה טובה את דרום אמריקה, בסיינה הרחיקו ראות ודילגו לדבר החם הבא: כוכבים מאפריקה. אחרי ההצלחה של בנג'מין אזה הניגרי, שאפילו קבל אזרחות איטלקית, הרחיקו ראשי סיינה עד הרפובליקה של מרכז אפריקה כדי למצוא את הדבר החם הבא, פצצת האנרגיה העונה לשם רומיין סאטו.
סאטו נולד וגדל בעיר המחוז בימבו, שברפובליקה של מרכז אפריקה, שם גם עשה את צעדיו הראשונים על מגרש הכדורסל. רומיין הצעיר גילה יכולות אטלתיות מרשימות וכשרון בריא למשחק, אולם כדי לחזק את היסודות ולבנות עצמו כשחקן בעל בסיס ורקע טובים, יצא סאטו הצעיר לארצות הברית. הוא עשה שנה אחת בתיכון דייטון, אותה סיים במספרים מפלצתיים בנקודות ובריבאונד והמשיך לקריירה במכללת אקסבייר. במכללות המשיך סאטו לתת תפוקה יפה וצד את עיניהם של אנשי הספארס, הידועים כחובבי כשרונות מכל רחבי הגלובוס. האנשים שהביאו את אוברטו, ג'ינובילי, פארקר ואחרים מאירופה ודרום אמריקה, קיוו שסאטו הוא הדבר הבא, אולם הבחירה בו במקום ה52 בדראפט לא הצדיקה את עצמה וסאטו התקשה למצוא את מקומו בקבוצה.
אחרי מספר חודשי אימונים ונדודים עם הקבוצה, בהם לא ראה דקת מגרש, עזב סאטו ומצא לעצמו בית בקבוצת ג'סי מהליגה השנייה באיטליה. סאטו שרף את הליגה השנייה וסיים שוב, כמו בתיכון, עם ממוצעים מפלצתיים בנקודות ובריבאונד. במשחקי הפלייאוף המכריעים, הוא אפילו היה טוב יותר ולשיא הגיע במשחק האחרון של העונה. יכולתו המצויינת לא נעלמה מעיני הגדולות של אירופה וברצלונה החתימה אותו עוד באותה עונה למשחקי הפלייאוף. השחקן התקשה להתאקלם ולהסתגל לחבריו החדשים וסיים את הפלייאוף הספרדי עם ממוצעים דלים למדי, לא מעט עקב מחסור בדקות משחק. את העונה הבאה, 2006/7, כבר פתח סאטו בסיינה ומשם הסיפור כבר פחות או יותר מוכר. האפריקאי הצעיר הפך לאחת ההפתעות לטובה בעונת האליפות המדהימה של המועדון האיטלקי הצנוע והמשיך לעונה נוספת, בה רק הלך והשתבח. העונה,הוא כבר הפך לשחקן חמישייה כמעט קבוע, עם ממוצע של 11.1 נקודות לערב ביורוליג למעלה מ50% מהשדה ומעל 35% מעבר לקשת. סאטו מוסיף 4.5 כדורים חוזרים, אסיסט אחד וחטיפה וחצי בממוצע למשחק.
סאטו הוא שחקן אנרגטי וחזק בצורה יוצאת דופן. הוא ניחן במשחק הגנה מצוין, שמביא בין השאר לא מעט חטיפות, וביכולות אתלטיות שאפשרו לו לחסום העונה חמש זריקות ביורוליג, למרות קומתו הקצרה יחסית. יותר מכל, הוא יזכיר לאוהדי מכבי את אלכס גארסיה שלנו. הכח והאנרגיות האדירים שלו, הם גם אלו שמאפשרים לו לשחק ללא רגשי נחיתות בעמדה מספר שלוש, מול שחקנים הגבוהים ממנו לא פעם בראש. סאטו מסיים היטב חדירות וקולע יפה מטווחים קצרים ובינוניים, אולם ככל שטווח הזריקה מתארך, הוא נעשה פחות ופחות אפקטיבי. האחוזים מן הקו רחוקים על פי רוב מלהבריק וגם מחוץ לקשת, למעט מקרים בודדים, סאטו לא עושה נזקים גדולים במיוחד. מכבי תצטרך להזהר מריבאונד ההתקפה המצויין שלו ומהידיים הארוכות שממקמות את סאטו במקום השמיני בין חוטפי הכדורים ביורוליג. למרבה הזוועה, סאטו הוא רק החוטף השלישי בטיבו בקבוצה ואחד מחמישה שחקנים שסיינה שולחת לאחד עשר הראשונים בקטגוריה זו. מי שישמור על סאטו, יצטרך לעשות הכל כדי למנוע ממנו להכנס למשחק, שכן דומה כי סאטו הוא אחד מספקי האנרגיה המרכזיים של סיינה והאיש שיעשה עבורה את מהלכי המומנטום, בין אם בחטיפה, בין אם בריבאונד התקפה ובין אם בשלשה.
שם: רומיין גואסגבה סאטו לבל 
אחרי מספר חודשי אימונים ונדודים עם הקבוצה, בהם לא ראה דקת מגרש, עזב סאטו ומצא לעצמו בית בקבוצת ג'סי מהליגה השנייה באיטליה. סאטו שרף את הליגה השנייה וסיים שוב, כמו בתיכון, עם ממוצעים מפלצתיים בנקודות ובריבאונד. במשחקי הפלייאוף המכריעים, הוא אפילו היה טוב יותר ולשיא הגיע במשחק האחרון של העונה. יכולתו המצויינת לא נעלמה מעיני הגדולות של אירופה וברצלונה החתימה אותו עוד באותה עונה למשחקי הפלייאוף. השחקן התקשה להתאקלם ולהסתגל לחבריו החדשים וסיים את הפלייאוף הספרדי עם ממוצעים דלים למדי, לא מעט עקב מחסור בדקות משחק. את העונה הבאה, 2006/7, כבר פתח סאטו בסיינה ומשם הסיפור כבר פחות או יותר מוכר. האפריקאי הצעיר הפך לאחת ההפתעות לטובה בעונת האליפות המדהימה של המועדון האיטלקי הצנוע והמשיך לעונה נוספת, בה רק הלך והשתבח. העונה,הוא כבר הפך לשחקן חמישייה כמעט קבוע, עם ממוצע של 11.1 נקודות לערב ביורוליג למעלה מ50% מהשדה ומעל 35% מעבר לקשת. סאטו מוסיף 4.5 כדורים חוזרים, אסיסט אחד וחטיפה וחצי בממוצע למשחק. 