|
|
|
|
|
הגביע החמישי
|
|
|
קיץ 2005, מוסקבה: ראשי צסק''א מוסקבה עמלים על בניית הקבוצה החדשה, זו שתיקח את התואר האירופי בפיינל פור אותו תארח הקבוצה בעיר הבירה הרוסית. ברצלונה עשתה זאת ב-2003 כשאירחה את המשחקים, מכבי תל-אביב עשתה זאת - תוך ניצחון על צסק''א בחצי הגמר - והרוסים לא ראו סיבה למה שהם לא יעשו זאת. תקציב הקבוצה הועמד על כ30 מיליון דולרים, מה שהעמיד את סגל הקבוצה המפואר: פאפאלוקאס, אנדרסן, דיקודיס, מיורסאפ, גריינג'ר, הולדן וכמובן - שחקן המפתח - מרכוס בראון.
במקביל, בבירת העסקים של ישראל, סומכים על המשפט ''הרכב מנצח לא מחליפים'', ומשמרים את סגל הקבוצה הקיים, זה שהניף את גביע אירופה על הפרקט בת''א, למעט החלפתו של בלות'נטאל שעזב בפורוורד היווני, נסטוראס קומאטוס, וצירופו של יניב גרין, ששיחק בעונת 2003/04 אצל האדומים מהירקון ועשה איתם עונה מוצלחת ביותר. בעיר הצהובה יודעים שזה יהיה קשה לזכות פעם נוספת בגביע, שנה לאחר הזכייה בבית, בטח כשמאז ומעולם רק קבוצה אחת - ריאל מדריד ב-1967 ו-1968 - זכתה בגביע כשאירחה וגם שנה לאחר מכן, אך שבירת שיאים היא לא משהו מאיים עבור הצהובים, ששברו 10 שיאים בגמר היורוליג 2004.
האלופה הצהובה, למי שפחד מאופוריה, עשתה עונה מוצלחת במיוחד: מכבי תל-אביב סיימה את הסיבוב הראשון עם 4 הפסדים בלבד, מה שהציב אותה בראש הבית וזימן לה הגרלה נוחה לטופ 16 (אולקר איסטנבול הטורקית, ציבונה זאגרב ומונטפסקי סיינה). הצהובים עברו את השלב ללא הפסדים, ובהצלבה - נגד סקאבוליני פזארו באיטלקית - ניצחון ביתי מכובד ועוד ניצחון קטן בחוץ, ומכבי תל-אביב המריאה למוסקבה אל הפיינל פור. אל הקבוצה, כמו תמיד, מתלווים כ-7000 אוהדים אל העיר הקרה, בתקווה שמכבי תל-אביב תחמם להם את הלב בתצוגת כדורסל של אלופת אירופה.
אצל האדומים הרוסים, סיכום העונה פשוט ביותר: הפסד בודד ויחיד (לברצלונה בבית, בשלב הטופ 16) ובכל שאר המשחקים נצחונות, שסללו את דרכם של האדומים אל היכל ''אולימפיסקי'', שם אירחו את מכבי ת''א, טאו ויטוריה ופנאתנייקוס אתונה בפיינל פור. העיתונים הפציצו בכותרות לקראת משחק העונה בו תיפגשנה שתי הקבוצות - מכבי וצסק''א, כולם החלו לדון כיצד מכבי תסתדר עם עומק הספסל הרוסי, רבים כבר התייאשו מגביע נוסף, אך לפיינל פור חוקים משלו.
מכבי, בניגוד לכל הרעש שיוצרת התקשורת מסביב, מתרכז ביריבת חצי הגמר - פנאתנייקוס אתונה - מבלי לחשוב על צסק''א ועל הגמר. חצי הגמר נפתח בצורה טובה: מכבי, ברבע מצויין של הפורוורד המעופף, מייסיאו באסטון, הקשה על היוונים, ועולה ליתרון 18:25 בסיום הרבע הראשון. ברבע השני ותיק השחקנים, דריק שארפ, בערב נפלא של קליעות מחוץ לקשת הצליח להוריד את מכבי חדרי ההלבשה בהפסקת המחצית ביתרון 62:68. הפגנת מנהיגות של שאראס ברבע השלישי ונשמה של שארפ שסיים את הערב עם 20 נקודות שלחו את מכבי אל גמר היורוליג לאחר ניצחון על היוונים: 82:91 בסיום.
למי שכבר מפנטז על גמר בין מכבי וצסק''א - נעים להכיר: טאו ויטוריה. הספרדים, שלא נספרו ע''י אף אחד, נתנו בראש לרוסים עם ניצחון 85:78 שחיסל את העונה עבור האדומים המקומיים. מותר להפסיד, אמר פעם מישהו גדול, אך צריך לדעת מתי. הצהובים, מצידם, לא הקלו ראש ביריבה המפתיעה, בטענה שמי שהדיחה את צסק''א חייבת להיות מוכשרת בפני עצמה, ולכן אסור לזלזל בה אלא צריך להתייחס אליה במלוא הרצינות.
יום ראשון, 8/5/05, מוסקבה: צסק''א מוסקבה מתגלית כפלופ השנה, כשהיא מפסידה לפנאתנייקוס במשחק על מקומות 3-4, וגם שתי הארכות לא עוזרות לרוסים כשבסוף לוח התוצאות מורה 94:91 לטובת היוונים. לוזרים עד הסוף.
בזירת הגמר, כרגיל, פיני גרשון שלף את הקלף החזק שלו. פעם קראו לו בלות'נטאל, בערב המדובר הוא ענה לשם נסטוראס קומאטוס. השחקן שלא הרבה לקבל דקות משחק באירופה, הוכיח בערב אחד למה הוא נמצא בסגל הצהוב. 13 נקודות ביכולת מצויינת הפכו את קומאטוס לאחד מגיבורי הערב, נוסף על העילוי הליטאי שנתן עוד ערב ענק במדי מכבי תל-אביב.
כבר מפתיחת המשחק, היתה תחושה טובה שהערב יסתיים בחגיגה: שאראס וטל בורשטיין הפציצו לשלוש, דאנק וסחיטת עבירה של באסטון, שלשה של קומאטוס ועבודה נפלאה של פארקר ו-וויצ'יץ' - ובסיום הרבע מכבי ביתרון 15:26. הספרדים של טאו מחטיאים מחוץ לקשת בפתיחת הרבע השני, ומכבי מגיעה ליתרון 18:30. גם כשמכבי נתקעה, שחקני טאו לא השכילו לנצל זאת וההפרש לא קוזז באופן משמעותי. בתום המחצית היתרון מגיע כבר ל39:50 לטובת הצהובים. אצל היריבה רק לואיס סקולה עושה את העבודה בצורה טובה עם 10 נק', ובצד צהוב בלטו קומאטוס (13 נק'), באסטון (11) ושאראס שבשלב זה של המשחק עוד הסתפק ב10 נקודות בלבד.
טאו ויטוריה, בניגוד ליריבה האיטלקית מגמר היורוליג עונה קודם לכן, גילתה אופי ונחישות ברבע השלישי, כשהיא מצמצמת עד להפרש 8 נקודות ולא מוכנה להיכנע. אנתוני פארקר, לאחר עונה אישית מצויינת, לא פגע מהשדה והספרדים הלכו והתקרבו. הספרדים מנצלים את איבודי הכדור של הצהובים, ההפרש יורד לשלוש נקודות בלבד והמתח חוזר להיכל האולימפיסקי. בסיום הרבע מכבי מובילה, אך לא ביתרון שיכול להבטיח את הניצחון - רק 62:65 בסיום שלושה רבעים. בפתיחת הרבע הרביעי שאראס הוא השחקן הבולט במכבי תוך כדי הקרב הצמוד בין ניקולה וויצ'יץ' ויריבו בטאו, סקולה. 3 דקות לפני הבאזר ומכבי מובילה 66:74, ומעלה שוב את ריח הגביע אצל האוהדים הרבים. וויצ'יץ' נחוש לא לוותר, ומנקודות שלו מתחת לסל מכבי עולה ליתרון 71:82 כדקה לתום המשחק. הספרדים מבינים לאן הגביע מתעתד לטוס, ובסיום המשחק - 82:90 - החלום מתגשם, גביע אירופה שב לתל-אביב!
שאראס כורע על רגליו ומשתחווה בפני הקהל הצהוב, פיני מחבק את נשיא המדינה משה קצב ועל הפרקט שחקני מכבי תל-אביב עם חולצות צהובות הנושאות את כיתוב האליפות. גור שלף קורא לשאראס ולאנתוני פארקר, כוכבי העונה, להניף איתו את הגביע, השלושה מניחים ידיהם על התואר הנכסף, ומספר שניות אחר כך הוא באוויר לצלילי שמחה של כל הסובבים אותו, וכמשיב הוא לכל המקנטרים: ''אירופה שוב צהובה!''.
|
|
|
חזרה לעמוד הראשי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דבר המערכת
|
|
|
|
|
סקר
|
|
|
|
ציטוטים נבחרים
|
|
|
|
|
לוח זמנים
|
יום שישי - 2/5/08
19:00 - מכבי ת"א - סיינה
22:00 - טאו - צסק"א
יום ראשון - 4/5/08
19:00 - מקומות 3-4
22:00 - גמר
|
|
|
