|
|
|
|
|
האנשים על הקווים
|
|
|
צביקה שרף
על צביקה שרף עברו לא מעט קדנציות ועונות במכבי תל אביב, בחלקן הצליח יותר ובחלקן פחות, אבל אין ספק שהנוכחית היא אחת הייחודיות שבהן, למרות קריירה ארוכה מלאה עליות וירידות.
אחרי מספר עונות שבהן צבר ניסיון בבית"ר תל אביב ובמכבי דרום ת"א, חתם שרף לראשונה כמאמן במכבי תל אביב בשנת 1984. זאת לאחר שבשנת 1981 היה שותף לזכייה ביורוליג כעוזרו של רודי ד'אמיקו. בארבע השנים הראשונות שלו השיג 4 אליפויות ישראל, שלושה גביעי מדינה, ושתי הופעות בפיינל פור של גביע אירופה לאלופות. ב-1989 הגיע צביקה בפעם השנייה במדי מכבי ת"א לגמר גביע אירופה, אך פעם נוספת הפסיד בו. בעונה זו, וגם בעונה שאחריה, הצעיד צביקה את מכבי לצמד זכיות בדאבל, וב-1993 חתם בהפועל י"ם לאחר שמונה שנים בצהוב. צביקה הוחלף במהלך העונה ע"י יורם חרוש, ועבר לאמן לראשונה בקריירה בחו"ל את אריס סלוניקי, עמה זכה בגביע המחזיקות.
ב-1994 חתם בהפועל ת"א, אך באמצע עונת 1995 הוחלף ע"י יאיר שרון. עונה לאחר מכן חתם בלימוז' הצרפתית, ולמרות הצלחה מקצועית, הסתכסך צביקה עם ראשי הקבוצה ועזב באמצע העונה. ב-1997 הוא החליף את רלף קליין במכבי תל אביב, וזכה עמה באליפות. צביקה חזר ליוון ב-1998 ואימן את פאוק סלוניקי במשך עונה וחצי, ולאחר מכן אימן את יריבתה אריס, אליה חזר לאחר שזכה איתה בגמר הגביע למחזיקות. בעונת 2001\2000 מונה למאמן הפועל ירושלים בעונתה היחידה ביורוליג, אבל פוטר לאחר שהקבוצה נכשלה גם בליגה.אחרי עונה שבה לא אימן, החל צביקה לאמן במספר קבוצות באירופה. בשנת 2003 אימן את ורוצלאב הפולנית, ובאותה עונה הספיק לאמן גם את מקדוניקוס. במהלך שנת 2004 חתם צביקה בדינמו מוסקבה הרוסית, ממנה פוטר במהלך שנת 2005.
אחרי שנראה כי צביקה סיים את הקריירה, כאשר הוא החל לפרשן בערוצים שונים, קיבל צביקה את תפקיד מאמן הנבחרת, לאחר שהמאמן המיועד, דיוויד בלאט, החליט להתפטר בעקבות דרישת איגוד הכדורסל להשלים את תעודת המאמן שהייתה חסרה לו. שרף הוזעק ע"י האיגוד והסכים לאמן את הנבחרת בשכר זעום. עד לעונה זו הספיק לעבור צביקה כבר שלוש קדנציות כמאמן הנבחרת הלאומית, בהן הגיע לשש אליפויות אירופה ואליפות עולם אחת.
אחרי שמונה למאמן החירום של הנבחרת, הוביל צביקה את הנבחרת לשתי אליפויות אירופה ב-2005 ו-2007, שבשתיהן היא הגיעה אל שלב 16 הגדולות.
בתחילת עונת 2008 הוחלט במכבי ת"א על תפקיד המנכ"ל שיעבוד בצוותא עם המאמן. המועמד המתאים ביותר עבור הנהלת מכבי היה צביקה שרף, שמונה לתפקיד יחד עם עבודתו כמאמן הנבחרת. לאחר חוסר ההצלחה של הקבוצה והתפטרותו של מאמן הקבוצה, עודד קטש, שוב שימש צביקה כמאמן חירום עבור אלופת ישראל. צביקה אמנם איבד את הגביע להפועל ירושלים, אך הצעיד את מכבי לעונה מרשימה והבטיח יחד עם הקבוצה את מקומה בפיינל פור במדריד, לאחר שנראה היה כי גם השנה תראה מכבי את הפיינל פור מהטלויזיה.
שרף, כמאמן, ידוע בעיקר בקשיחות שלו. הוא נותן המון מוטיבציה לשחקנים שלו, ומאמין בהגנה חזקה, בדרך כלל אישית(אף על פי שהשנה חל שינוי מסויים בתפיסה הזאת שלו) ובהיררכיה ברורה. הוא דורש מהשחקנים השקעה באימונים ובהגנה, ובתמורה לכך כמעט כל אחד יכול לקבל אצלו דקות. מחוץ למגרש, הוא נודע כאיש שלא עושה חשבון לאף אחד, וזכורים לו בעבר ויכוחים עם פרשנים כמו רון קופמן ואלי סהר, אף על פי שיחס התקשורת אליו(ויחסו אליה) השתפרו בעקבות השנים בערוץ הספורט.
נבן ספאחיה
נבן ספאחיה, 46, החל את דרכו בשנת 1984 כמאמן קבוצת הנערים של שיבניק. ב-97' התמנה לראשונה בקריירה למאמן קבוצת בוגרים, כאשר אימן את פולה הקטנה. לאחר שנתיים כמאמן פולה, עבר ספאחיה לעמדת עוזר המאמן באולימפיה לובליאנה הסלובנית, אחת מהקבוצות המובילות בכדורסל הסלבי.
לאחר שנתיים בסלובניה, עבר ספאחיה לאחד מהג'ובים הקשים בכדורסל הקרואטי, ציבונה זאגרב. ספאחיה התמנה למאמן בציבונה, כאשר לא מעט אנשים הרימו גבה למינוי המוזר הזה, נוכח העבודה כי לסאפחיה לא היה ניסיון רב או רזומה מרשים בקריירה עד כה. למרות זאת, השתיק ספאחיה את מבקריו עם אליפות וגביע במדי ציבונה. לאחר עונה אחת בציבונה, חתם ספאחיה בשנת 2003 בנובו מסטו הסלובנית, בה שיחק באותה התקופה ג'יימי ארנולד, ששיחק תחת ספאחיה גם במכבי ת"א. עם נובו מסטו זכה ספאחיה באליפות הליגה המקומית והגיע עמה לגמר גביע היול"ב.
בשנת 2004 חתם ספאחיה בדינמו סראטוב הרוסית, אך לאחר תחילת עונה עגומה הוא פוטר מתפקידו. באותה עונה הוא חתם ברוזטו האיטלקית, אותה הדריך עונה וחצי. בשנת 2006 הצטרף ספאחיה לריטאס וילנה, מחזיקת היול"ב קאפ. את ריטאס הצעיד ספאחיה עד לטופ 16 ביורוליג, כולל 2 ניצחונות על מכבי ת"א בשלב הראשון, נתון שהוסיף להחלטה למנות אותו למאמן הצהובים עונה לאחר מכן. בזירה המקומית הוביל ספאחיה את ריטאס לאליפות לאחר ניצחון 0-4 בסדרת הגמר על האלופה הנצחית, ז'לגיריס קובנה.
לאחר העונה המצוינת בוילנה, חוזר ספאחיה ע"י מספר קבוצות באירופה ולבסוף חתם במכבי תל אביב,בה החליף את פיני גרשון שעזב לאולימפיאקוס, כשגם אנתוני פארקר ומייסאו באסטון מכוכבי הקבוצה, עזבו ל-NBA. על ספאחיה היה לבנות את הקבוצה מחדש, כאשר מלחמת לבנון ה-2 שהתרחשה בקיץ לא עשתה לספאחיה חיים קלים יותר. הוא הביא עמו את סימאס יסאיטיס מריטאס וילנה, את רודני ביופורד ו-וויל ביינום האמריקאים, כשגם יותם הלפרין חזר לקבוצה מלובליאנה.
בניגוד להצלחות שלו בקבוצות הקטנות, במכבי הסיפור היה שונה. מקצועית, הוא לא פגע בזרים ונכשל בניהול המשחקים, לא הצליח להתמודד עם הלחץ של הקהל והתקשורת, ולמרות הג'נטלמניות והסבלנות, ספאחיה לא הסתדר במכבי. ביופורד התגלה ככישלון צורב של ספאחיה ושוחרר בתחילת העונה, ביינום הציג הרבה ירידות ועליות, הלפרין נראה חסר ביטחון ברוב המשחקים, והרכש הנוסף שהביא במהלך העונה (גוראן ירטין ונואל פליקס) לא הוסיפו שום דבר למכבי. מכבי הגיעה עד להצלבה ושם הסתיים הפרק האירופאי של הצהובים באותה עונה, עם הפסד כפול במוסקבה. יחד עם ספאחיה מכבי איבדה את הגביע לאחר 9 שנות כהונה, וזכתה באליפות מסל ניצחון דרמטי בשניה האחרונה של ג'יימי ארנולד. גם במכבי ראו כי השילוב של הקבוצה עם ספאחיה לא עובד, ובתום העונה הוחלט לשחררו.
העונה, חתם ספאחיה בטאו ויטוריה הספרדית, שהגיעה למקום ה-4 בעונה שעברה . ספאחיה נאלץ להתמודד עם עזיבתו של כוכב הקבוצה, לואיס סקולה, ולמרות זאת נחל עם הספרדים הצלחה כאשר הגיעה עם הקבוצה לפיינל פור במדריד.
למשחקי חצי הגמר במדריד, יתייצבו שלושה מאמנים עטורי נסיון ומאמן אחד צעיר בראשית דרכו. פיאנג'יאני הוא לא רק המאמן הצעיר ביותר מבין הארבעה (רק ארבעה שבועות אחרי הגמר ימלאו לו 39), הוא גם בעל הנסיון הדל ביותר מבין הארבעה כמאמן ראשי, בעונתו השנייה בקבוצה הבוגרת.
סימונה פיאנג'יאני
סימונה פיאנג'יאני נולד וגדל בעיר סיינה. קבוצת הכדורסל המקומית, הייתה ונשארה בית בעבורו ובשונה ממאמנים ושחקנים רבים כיום, הוא קשור למועדון למעלה מעשור. במהלך שנותיו במועדון, הספיק פיאנג'יאני להוביל את קבוצת הנוער להישגים מרשימים והיה שותף גם להישגיה של הקבוצה הבוגרת, כעוזר מאמן. לאורך השנים, הוא גדל שחקנים נוכשרים עבור המועדון שלו, אך יותר מכל, גדל לעצמו המועדון מאמן לתפארת, שחש מחוייבות עזה לקבוצה, למועדון ולעיר.
את קריירת האימון שלו, החל פיאג'יאני ב1995, כמאמן קבוצת הנוער של המועדון. בן 26 בלבד, הוביל בן סיינה את קבוצת הנוער של מועדון נעוריו להישגים נפלאים משך למעלה מעשור. הוא זכה עמה בתארים מקומיים והוביל אותה להישגים נפלאים גם בטורנירים בינלאומיים, דוגמת פיינל פור הנוער בתל אביב ומוסקבה. במהלך שנים אלו, בהן גדל שחקנים למופת והצעיד את קבוצת הנוער של המועדון להישגים יוצאים מן הכלל, קנה לו פיאנג'יאני שם במועדון.
במקביל, שמש פיאנג'יאני משך כל אותן השנים גם כעוזר מאמן בקבוצה הבוגרת וזכה ללמוד מן הטובים שבמאמני אירופה, תחתיהם עבד. בין השמות הגדולים תחתיהם עבד, ניתן למנות את ארגין אתמאן התורכי ואת קרלו רקלקאטי האיטלקי. עם הקבוצה הבוגרת, זכה פיאנג'יאני להשתתף שנתיים ברציפות במעמד חצי גמר היורוליג, רשם זכייה בגביע ספורטה והוסיף זכיות בגביע האיטלקי ומעמדים בכירים במפעלים האירופאיים הקטנים יותר. אחרי טירונות ממושכת, מונה פיאנג'יאני למאמנה הראשי של הקבוצה הבוגרת והוביל אותה לאליפות היסטורית כבר בעונתו הראשונה כמאמן ראשי.
פיאנג'יאני השכיל לשמור על מרבית הסגל שהוביל אותו לאליפות בעונה שעברה ומוביל השנה את הקבוצה לעונת שיא בליגה האיטלקית, שמאיימת לשבור את שיאי כל הזמנים במספר הניצחונות של הקבוצה. כמו כן, הוא הוביל אותה השנה בהצלחה רבה לפיינל פור שלישי בתולדות המועדון הטוסקני הצנוע.
על פניו, מסתמן פיאנג'יאני כטירון בין כרישים וכמי שנסיונו הדל יהיה לקבוצתו לרועץ, אולם למעשה, מדובר במאמן עטור תארים והישגים, שחווה בשנים האחרונות שני מעמדי פיינל פור עם הקבוצה הבוגרת ושניים נוספים עם הנוער. רשימת תאריו והישגיו, הן כמאמן נוער, הן כעוזר מאמן בבוגרים ובעיקר כמאמן ראשי בעונה שעברה, מדברת בעד עצמה. דומה כי סיינה גידלה מאמן לתפארת, שיפאר את שם המועדון למשך שנים רבות. היותו של פיאנג'יאני בן העיר, שורת אותו בעבותות למועדון ותגרום ככל הנראה לכך שהמועדון יהנה מפירותיו עוד שנים רבות.
|
|
|
חזרה לעמוד הראשי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דבר המערכת
|
|
|
|
|
סקר
|
|
|
|
ציטוטים נבחרים
|
|
|
|
|
לוח זמנים
|
יום שישי - 2/5/08
19:00 - מכבי ת"א - סיינה
22:00 - טאו - צסק"א
יום ראשון - 4/5/08
19:00 - מקומות 3-4
22:00 - גמר
|
|
|
