עמוד ראשי הגמר: מכבי - צסק"א משחק 3-4: ברסה - טאו הקבוצות המאמנים לוח זמנים האולם וכרטיסים שחקנים בולטים היסטוריה חצי גמר: מכבי - טאו חצי גמר: ברסה - צסק"א פורום האוהדים צהבת - העמוד הראשי	מכבי תל אביב תארים: 5 זכיות בגביע אירופה (1977, 1981, 2001, 2004, 2005); 45 אליפויות ישראל; 36 זכיות בגביע המדינה. על המועדון: מכבי היא, ללא ספק, ה-קבוצה של אירופה בשנות האלפיים. זוהי הפעם השישית בשבע שנים שמכבי מעפילה לארוע השיא של הכדורסל האירופי, הישג שאף קבוצה לא יכולה להתהדר בו, וזאת עוד בטרם הזכרנו את 4 הגמרים ו- 3 הזכיות בגביע הנכסף. מכבי זכתה בגביע הסופרוליג בפריז 2001, וחזרה לשתי זכיות נוספות, רצופות, בעונות 2003/04 ו- 2004/05, בהופכה לקבוצה הראשונה מזה למעלה מעשור שמשלימה שתי זכיות רצופות. המשימה הבאה לפני המועדון המעוטר הזה תהיה השלמת Threepeat מרשים, כמוהו ידעה רק ספליט הגדולה של סוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90. האולם הביתי: היכל הספורט ביד אליהו (היכל ''נוקיה''), המכיל כיום 10,500 מקומות. מאזן ביורוליג: 5-9 בשלב הראשון (מקום ראשון בבית ב'), 1-5 בטופ 16 (מקום ראשון בבית ה'), 1-2 בהצלבה על אולימפיאקוס פיראוס. סה''כ מאזן של 16 נצחונות מול 7 הפסדים, והעפלה לפיינל-פור שלישי ברציפות למרות ספקות רבים שהועלו בדבר יכולת הקבוצה לעשות זאת. מכבי תגיע גם לפיינל-פור הזה כשגדודים צהובים עצומים מאחוריה, ושוב, למרות כל הספקנים, היא מועמדת מובילה ללכת עד הסוף גם העונה. מאמן: פיני גרשון, המאמן מספר 1 באירופה ואולי גם בתולדות מועדון מכבי ת''א. לאחר שהיה המאמן היחיד שגזל ממכבי את תואר האליפות ב- 35 השנים האחרונות (כמאמן גליל עליון), ולאחר שהביא את הפועל ירושלים לזכיה הסטורית בגביע המדינה על-חשבון הצהובים, נחת פיני ביד אליהו וחולל מהפכה של ממש במועדון. ממעמד של קבוצה בינונית ואפורה, שמשך עשור שלם לא הצליחה לעבור אפילו שלב הצלבה אחד בגביע אירופה, הפכה מכבי לאימפריה של ממש שכל עונה מגיעה עד הטופ שבטופ, וכאמור גם זוכה בתואר אלופת אירופה שלוש פעמים בהדרכתו. את הסיפור של מכבי ב- 20 השנים האחרונות ניתן בהחלט לחלק לתקופה שעד פיני גרשון וזו שלאחריו – תור השממון מול תור הזהב הנוצץ. השורה התחתונה של פיני, נכון לעכשיו: 5 אליפויות ישראל, 6 גביעי מדינה, 5 העפלות לפיינל-פור, 4 הופעות בגמר גביע אירופה, 3 זכיות בגביע אירופה. שחקן מפתח: קשה להצביע על שחקן אחד בודד שעליו יקום ויפול הכל. נכון שאנתוני פארקר, ה- MVP של היורוליג בעונה שעברה, הוא השחקן הבולט של הצהובים גם בעונה הנוכחית (14.8 נקודות, 7 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים ו- 36 דקות במשחק), אך ברור לכל שיכולת טובה שלו, ואפילו מצוינת, שלא תזכה לסיוע מצד חלקי הקבוצה האחרים – לא תספיק כדי להשלים את המשימה ההסטורית בפראג. מכבי זקוקה ליכולת טובה של ניקולה וויצ'יץ', שירד ל- 10.8 נק' למשחק במשחקי הטופ 16 וההצלבה, ליציבות וחיוביות של וויל סולומון (שמוביל את קלעי מכבי ביורוליג העונה עם 15 נקודות למשחק), ולהתעוררות של טל בורשטיין מתנומת-החורף הארוכה שחטף. מובן שגם למייסאו באסטון, דרק שארפ, ג'יימי ארנולד, שרון ששון ואולי אף יניב גרין וקירק פני תהיה חשיבות במשימה הקשה והחשובה הזו. יתרונות: רבותיי, אלופת אירופה היא אלופת אירופה, וכל-כך הרבה פעמים העונה הקבוצה הזו הוכיחה שלא במהרה יקחו ממנה את התואר שלה. בכמה וכמה צמתים מרכזיים נראה היה שמכבי היא הסטוריה, גמורה, מפוררת – אבל כמו עוף החול התעוררה לה האלופה הצהובה, קמה על הרגליים והוכיחה שהיא חיה, בועטת ובעיקר אלופה. וזה יתרון, יתרון עצום שאין לאף אחד מן היריבות שתהיינה בפראג. חסרונות: סגל יחסית קצר, רכז מעט נוירוטי, מחלות ופציעות (בעיקר במחלקת וויצ'יץ' ובורשטיין), מחלה קשה בסגירה לריבאונד ותחושה כללית של שחיקה ועייפות, תחושה שלא תמיד מוכיחה עצמה כנכונה (ע"ע כל המבחנים הגדולים בהם עמדה הקבוצה בהצלחה). תחזית: אם לא נאמין במכבי – מי כן? רק מכבי! כתב: עמרי רוזנקרנץ	מכבי תל אביב טאו ויטוריה צסק"א מוסקבה ברצלונה