עמוד ראשי הגמר: מכבי - צסק"א משחק 3-4: ברסה - טאו הקבוצות המאמנים לוח זמנים האולם וכרטיסים שחקנים בולטים היסטוריה חצי גמר: מכבי - טאו חצי גמר: ברסה - צסק"א פורום האוהדים צהבת - העמוד הראשי	סרקאן ארדוגאן גיל: 28 אזרחות: תורכית גובה: 190 סנטימטרים עמדה: קלעי (2) סטטיסטיקה: 23 דקות לערב (21 בליגה הספרדית), 20 משחקים (26 בליגה), 0.9 אסיסטים (1 בליגה), 2.2 כדורים חוזרים (1.3 בליגה), 28.3% מעבר לקשת (45.6% בליגה), 10.4 נקודות לערב (10.9 בליגה). מעטות הן השמחות שמשמחות אדם יותר משמחה לאיד. זו אולי הסיבה שבשלה מסתובב סרקאן ארדוגאן כשחיוך גדול מרוח על פניו מאז המשחק השלישי ביוון. אם לא די לו בכך שהצטיין במשחק השלישי וסחף את קבוצתו לניצחון, הרי שהחגיגה הפרטית על הדחת היוונים הפכה את השמחה לחגיגה אמיתית. כאלו הם התורכים, יוון היא לא מחביבותיהם. בגיל 27, קם לו סרקאן ארדוגאן, כוכבה הגדול של אולקר, והחליט שדי לו מתורכיה. אנקרה, איזמיר, בורסה ואיסטנבול היו נפלאות, האוכל הטורקי יוצא מן הכלל ואפילו המחתרת הכורדית לא הרתיעה אותו, אבל החשק לראות את העולם בער בעצמותיו. ההצעה שהגיע אליו מספרד, לשחק בטאו ויטוריה, התאימה לו כמו כפפה והוא מיהר לחתום ולהפוך לתורכי הראשון בהיסטוריה של המועדון הבאסקי המפואר. על סגנית אלופת אירופה עבר קיץ מייגע. טאו ויטוריה שהייתה ההפתעה הגדולה של היורוליג בעונה שעברה וסיימה את דרכה בהפסד מרגיז מול מכבי בגמר, איבדה בקיץ כמה חלקים מרכזיים בפזל שהוביל אותה עד הלום. המאמן איבאנוביץ' עזב לברצלונה, הזרים עזבו וכואב יותר מכל, עזב גם הצלף הליטאי מאצ'יאוסקאס. הליטאי שחורר רשתות בכל רחבי היבשת נסע לחרוך רשתות מעבר לים והשאיר את המועדון הבאסקי עם חור גדול בעמדה מספר שתיים. קיסי ג'יקובסון שהוחתם היה אמור לסגור חלק מהחור, אבל יותר מכל אהבו ראשי המועדון את הצלף הגדול של אולקר, סרקאן ארדוגאן. כך קרה שהתורכי מצא עצמו בספרד, מצטרף ללגיון הזרים של מועדון הפאר הבאסקי, הכולל בין השאר אמריקאים, ספרדים, קרואטי, סרבי, הונגרי, ארגנטינאים וברזילאי. ההתחלה של התורכי הבינלאומי הייתה טובה וגם פציעה שהשביתה אותו לשני משחקים לא עצרה אותו, אלא שבהמשך באה הירידה בדקות המשחק ובתפוקה. לקראת סיום השלב הראשון חל כרסום במעמדו ורק בטופ 16 החל הצלף המדופלם לחזור לעצמו ולמצוא את מקומו בקבוצה מחדש. מול פנאתנאיקוס, מצא כאמור ארדוגאן את הנישה שלו וסחף את טאו לניצחון גדול מול 18,000 יוונים קנאים באתונה. אפילו סל הניצחון במשחק רשום על שמו. בעוד שבאירופה מתקשה ארדוגאן להפגין את יד הזהב שלו מחוץ לקשת ומסיים לא פעם במאזן מביך, הרי שבליגה הדברים מעט קלים יותר והאחוז משופר. ממוצע האסיסטים בשתי המסגרות רחוק מלהרשים וגם בריבאונד כנראה לא יצאו מארדוגאן בשורות גדולות. בעמודת הנקודות לעומת זאת, התורכי עובד כמו שעון שוויצרי ומנפק בכל ערב קרוב ל10.5 נקודות. גם בליגה אין הבדלים גדולים ולמרות שהוא מקבל שתי דקות פחות, מספק הצלף חצי נקודה יותר בכל ערב. ארדוגאן הוא סקורר אמיתי שחי ומת על הידית. ביום טוב, הוא מסוגל להרוג את היריבה לחלוטין במטווח שלשות מרהיב, ביום רע הוא יחטיא בלי הפסקה ויהיה בונוס גדול ליריבה. המאמן פארסוביץ', סקורר גדול בעברו, משתמש בו לפרקים ולא מתעקש עליו יתר על המידה. כשהולך, ארדוגאן מקבל דקות ואת הכדור, כשלא הולך, הוא בא לארח חברה למאמן על הספסל. להשאיר את ארדוגאן חופשי ולהמר על השלשות שלו תהיה התאבדות מוחלטת, בעיקר אם נזכרים במבול השלשות שהתורכי הוריד על ראשה של מכבי במדים הכתומים של אולקר רק לפני שנה. מצד שני, אפשר בהחלט לפתות אותו לזריקות שלוש לא נוחות וללא מעט החטאות שיעזרו למכבי לרוץ ולאסוף נקודות קלות. כשחקן התקפה מגוון, צריך לזכור להיזהר גם מהחדירה ומהקליעה של התורכי מחצי מרחק ולזכור לשלוח אותו לקו ממנו הוא קולע בכשבעים וחמישה אחוזים לאורך הקריירה. חשוב מאד לנצל את משחק ההגנה הבינוני של ארדוגאן ולאסוף עליו נקודות. בניהול משחק נבון, התורכי עשוי להפוך ליתרון ליריבה, בחוסר שימת לב הוא אסון אמיתי- תשאלו את אובראדוביץ'. כתב: אביעד קורמן	טאו ויטוריה לואיס סקולה פאבלו פריגיוני קייסי ג'ייקובסן סרקאן ארדוגאן טיאגו ספליטר צסק"א מוסקבה ג'יי אר הולדן דיוויד ואנטרפול טראז'ן לנגדון ברצלונה חואן קרלוס נבארו שאמונד וויליאמס מרוויס ת'ורנטון מכבי תל אביב אנתוני פארקר וויל סולומון ניקולה וויצ'יץ'