צהבת - מכבי עלית תל אביב - אתר האוהדים הגדול בישראל

במרחק של 40 דקות מהפיינל פור, תנסה מכבי להבטיח היום את מקומה במוסקבה, הצהובים רוצים פיינל פור חמישי בשש השנים האחרונות, הישג פנטסטי לכל מועדון. כולנו זוכרים את השחקנים שהובילו, יחד עם גרשון ובלאט, את מכבי לעונת ההפסד בגמר בסלוניקי, עונה שאליה נכנסה מכבי כעוד קבוצה באירופה, ויצאה ממנה כאחת משתי הקבוצות הגדולות של אירופה, אז בשנת 2000 ועד ימינו אנו. איזה כיף להיזכר בשמות ההם, תגלגלו אותם רגע על הלשון, הנפלד, מקדונלד, שפר, האפמן. אם את הרנסנס של שש השנים האחרונות מכבי חבה לאנשים הללו, בנוסף כמובן לשחקני ההווה, הרי ששנות התהילה הראשונות שלה, מסוף שנות השבעים ועד תחילת השמונים שייכות בין היתר למיקי – מוטי, לברודי, לפרי, לבוטרייט, לסילבר ולמאמן רלף קליין. התהילה והניצחון לא יכלו להיות מפוארים יותר מאשר בשני ימים, אי שם בשנת 1977, פעם אחת עם הניצחון על צסק'א בוירטון ובפעם השנייה, לפני 28 שנים, 7.4.77, יום משחק הגמר של גביע אירופה לאלופות מול מובילג'ירג'י וארזה.

בבית הגמר באותה שנה ניצחו האיטלקים פעמיים את מכבי, 102 –79 באיטליה, ו - 81 –70 בתל אביב, יתרה מזאת, בכל אחת משבע העונות הקודמות הגיעה וארזה, על גלגולי האימוץ השונים שלה,למשחק הגמר, ובחמש מהן זכתה בגביע. עובדות אלו לא מנעו מאלפיים ישראליים להגיע לעיר בלגרד, בירת יוגוסלביה המאוחדת דאז, על מנת לתמוך במכבי, וזאת על אף שמאז מלחמת ששת הימים נותקו היחסים בין שתי המדינות. אולם פיוניר, שאירח את המשחק ראה את רלף מעלה בחמישייה של מכבי את ארואסטי, ברקוביץ', פרי, סילבר ובוטרייט, בעוד בוארזה מככבים בוב מורס, דינו מנגין, יליני וביסון. מכבי פתחה היטב והצליחה למנוע מהאלופה האיטלקית את משחקה הרגיל, יתרון השיא של הצהובים היה 26 –15 ולמחצית ירדה מכבי ביתרון של 39 –30. האיטלקים הורידו את הפער לשתיים בלבד אך מכבי במאבק אדיר עלתה ל 68 –61 ארבעה וחצי דקות לסיום. וארזה רצתה גביע שלישי ברציפות וצמקה ל 68 –67, סל של ג'ימבו [כינויו של ג'ים בוטרייט] העלה ל 70 –67, הקבוצות החליפו סלים, ביסון ומנגין החטיאו כל אחד זריקה אחת מן הקו, ורק 72 –71 למכבי דקה וארבעים שניות לסיום.

סל של בוטרייט העלה לשלוש אך ביסון צימק לנקודה והמתח בשיאו, בוטרייט לא מפספס אבל גם מורס קולע שתיים מהקו, 76 –75 למכבי. דקה ושש עשרה שניות לסיום, ג'ימבו קולע סל רביעי רצוף, ומחזיר את מכבי לשלוש הפרש, עוד סל של ביסון וארבעים ושתיים שניות לסיום ורק נקודה למכבי. השניות אזלו מהשעון והדרמה רק הלכה והתגברה, סילבר החטיא, נאבק על הריבאונד, אך ביצע צעדים. שבע שניות לסיום, האם תוכל מכבי לעצור את האיטלקים בהתקפה האחרונה? ההתקפה האיטלקית הייתה מבולבלת והדאבל טים על מורס מנע ממנו את הכדור שיצא החוצה לטובת מכבי. מיקי זרק את הכדור לשמיים, בוטרייט תפס אותו,וזה נגמר, שריקת הסיום השחקנים והקהל חוגגים , טל ברודי מניף את הגביע הכל התערבב לכדי תמונה אחת צהובה ושמחה מאין כמוה. כל מי שצפה, או התמזל מזלו ונכח באחד משני משחקי הגמר האחרונים של הצהובים יכול לתאר בדמיונו את התמונה, שמחה בלי סוף, דמעות קול חנוק והידיעה ש'אנחנו על המפה', עכשיו קחו את הנתון הזה ותוסיפו לו את העובדה שזו הייתה הפעם הראשונה, גביע אירופה הראשון של מכבי תל אביב, היום לפני עשרים ושמונה שנים.
קלעו למכבי במשחק ההיסטורי בבלגרד: בוטרייט 26 נ''ק, ברקוביץ' 17, פרי 12, ברודי 9, סילבר 8, שוורץ 4, וארואסטי 2 נקודות.

כתב: אורי ויספלנר